לואיז שץ (מאקלור)— דור חמישי למתישבי קאליפורניה — גדלה בסאן פראנסיסקו. היא קבלה את תואר m.a באמנות, באוניברסיטת קאליפורניה. היא למדה אמנות אצל מרגארט פיטרסון והצייר היפאני אובאטא. בארץ מולדתה הציגה לואיז שץ באופן פעיל, לא רק צבעי מים, אך גם יצירות בשמן ובאמצעים אחרים. כחברה ב״קבוצת השבעה הקאליפורנית״, נדדה אמנותה בכל ארצות הברית. לואיז שץ הגיעה לישראל בשנת 1950. מזמן זה היא משתתפת בצורה בולטת בתערוכות קבוצתיות שונות. ויצירותיה מצויות באספים הקבועים של המוזיאונים בצלאל, תל־אביב וחיפה ובמספר אוספים פרטיים מצוינים. למרות שלואיז שץ יוצרת בעיקר בצבעי מים היא גם מצטיינת בצורות אחרות של אמנות. הוענקה לה מדלית כסף בטריאנאלה העשירית במילאנו. היא התוותה וציירה ציורי קיר רחבי מידות, ועובדת עתה למען אחת מהאניות הישראליות החדישות. אחדות מיצירותיה במלאכת־יד הוצגו בארץ ומחוצה לה. ייחד עם בעלה בצלאל וגיסתה זהרה, היא חברה בקבוצה ״יד", שחלק רב לה ביצירות מלאכת מחשבת שנעשו בארץ.
בצבעי המים המוצגים כאן קיימת אחידות, שהיא גדולה אף מזו הנובעת מעובדת היותם מצוירים בידי אמן אחד. לכל אחת מהיצירות הללו נודעת היכולת לעורר בכל צופה את ההרגשה המופלאה והנדירה — תפיסת היופי הטהור.
קיים מומנט חולף ועובר אשר ביקר חנו הוא יותר מכך: כשאנו חשים הנאה טהורה — בושם הפרח המתגבש למציאות חמרית לרגע קט. ונמוג כשאנו חולפים במהירות על פניו במכונית הנחפזת.
בצורה זו בדיוק רואה האמנית צפרים, מגדלים, פרחים וקירות, חורבות וגלים. בסלקה מעליה את עומס כל הדימויים החיצוניים אבל בשמרה בחלקו על חן הפרט כשלעצמו, שואבת לואיז שץ את היופי מהפשטות. קוים בוטחים, הדים חדים ומעברי טונים מעודנים, מעולם לא למעלה מן המדה ואף לפעמים פחות מכן (היופי נוצר בדרך הסוגסטיה ולא בדרך ההרגשה הישירה) כי הרי באמצעות הדמיון אנו מגיעים לידי תגובה מושלמת על ערכי היופי.
אמנית זו ללא ספק יודעת יפה את הטבע. צפריה עפות וצמחיה צומחים. כל משיחה של מכחולה עמום הצבעים מגלה לנו ידיעה מעמיקה זו. גילויים טבעיים וספונטניים אלה של היופי משולבים ביכולת הטכנית המושלמת של האמנית. מידת הבטחון שבהנחה המחושבת של כתמי הצבע הנמרצים, התלהבותה העצורה בהשתמשה בטכסטורות, האירועים המכוונים וההגוונות המעובדות — כל אלה הם בטויים אישיים לאיכות אמנותית גדולה.
תאריך הפרסום במקור:
01/06/1957
