[Skip Header and Navigation] [Jump to Main Content]

Languages

  • English
  • עברית

Primary Links

  • אודות
  • פרופ' בוריס שץ
  • בצלאל (ליליק) שץ
  • זהרה סנדו שץ
  • לואיז שץ
  • חלון שץ
  • קיר שץ
  • אומן אורח
  • תערוכות
  • מאמרים
  • סרטים
  • צרו קשר

פתגמים ומכתמים

מאת בוריס שץ
האומנות היא שפת הנפש, רק נשמה אלמת מדברת ברמזים.
אומנות בלי נשמה כתפילה בלי כוונה
אומנות בלי רעיון - היא ארוחה תפלה מבלי מלח, אמנות של רעיונות - ארוחה של מלח בלבד.
למוד את האומנות לא מיראה אלה מאהבה.
למד את האומנות בילדותך ודע - נפש צעירה לא תאחר לעולם.
האומנות כתורה היא - הגה בה יומם ולילה, אך אם יום תעזבנה - תעזבך יומיים.
יצירה גאונית מכבדת את שם יוצרה, אולם לא כל יצירותיהם של האמנים המפורסמים גאוניות הן.
יצור במח עצמותיך ובדם לבבך ואל תעשה שלשה ספרים טובים לספר רביעי גרוע.
למוד את האמנות בילדותך ודע - נפש צעירה לא תאחר לעולם
  • חידוש סיסמה
בית

גלריה גורדון - קארל כץ 1957/1966

שם האומן היוצר: 
לואיז שץ

בצבעי־המים המוצגים כאן ניכרת אחידות, המרובה אף מזו הנובעת מן העובדה כי הם נוצרו בידי אמן אחד. לכל אחת מהיצירות הללו היכולת לעורר בלב כל צופה את ההרגשה המופלאה והנדירה — תפיסת היופי הטהור.

קיים בהם מומנט תחושתי חולף ועובר, אשר ביקר־חינו הוא יותר מכן: משחשים אנו הנאה טהורה — בושם הפרח מתגבש למציאות חומרית, לרגע־קט, ונמוג משאנו חולפים על פניו במהירות, במכונית הנחפזת.
בצורה זו ממש רואה האמנית צפרים, מגדלים, פרחים וקירות, חורבות וגלים. בסלקה מעליה את כל עומס הדימויים החיצוניים, ובשמרה עם זאת שמירה חלקית על חן הפרט כשלעצמו, שואבת לואיז שץ את היופי מן הפשטות. קווים בוטחים, הדים חדים ומעברי־טונים מעודנים, לעולם לא יתר על המידה, ולעתים אף פחות מכד (היופי נוצר בדרך הסוגסטיה, ולא בדרן ההרגשה הישירה, כי הרי באמצעות הדמיון מגיעים אנו לידי
תגובה מושלמת לערכי־היופי).
גילויים טבעיים וספונטאניים אלה של היופי, משולבים כאן ביכולת הטכנית המושלמת של האמנית. מידת הבטחון שבהנחה המחושבת של כתמי־הצבע הנמרצים, התלהבותה העצורה בהשתמשה בטכסטורות, האירועים המכוונים והמיגוונים המעובדים — כל אלה הם ביטויים אישיים לכשרון אמנותי גדול.
                                                                                קארל כץ, 1957
לאחר עשר שנים
 
עדויות חדשות לחזון אישי. הנושאים שוב אינם כובלים את האמנית לפתרונות הנתונים בתוך מסגרת שנקבעה מראש. היצירה מתפתחת באורח טבעי מיצירותיה שמלפני עשור־שנים. העלים הצומחים ועולים מעיבודים סגוליים־פחות של נושאים טבעיים ופלאסטיים, במקום
שטכסטורות־המישטח, הצבעים והחומר הם היסודות הבולטים ביותר, מעלים עדיין זכרונות מהתעניינויות העבר; אך הפעם גיבורת־המחזה היא אמנית רגישה זו עצמה.
עולמה של לואיז שץ נתרחב, אך מגע־יד הענוג נותר. בעבודתה הקפדנית על צבעי־המים שלה והמידבקים, הופכת היא כל גליון וגליון לאמירה דקת־רגש, מאוזנת לגמרי. היא אומרת כי יצירותיה הן ״כמחולות״, היא טוענת כי אמנות־הציור שלה ״דומה לנשימה, או לבישול״. יצירותיה - מבטים חטופים לתוככי־אישיותה - משקפות התעניינויות אלה, שביסודן הן עמוסות־מבע, אלגאנטיות, ומרחפות.
 

 

                                                                                       קארל כץ, 1966

 

תאריך הפרסום במקור: 
29/09/1966
Powered by Drupal, an open source content management system

בית שץ - רחוב בצלאל 3 ירושלים

[Jump to Top] [Jump to Main Content]